הרכבת הקלה

 

 


למה רכבת קלה?

ירושלים, כמו יתר ערי הבירה המפותחות בעולם, זקוקה לתחבורה ציבורית מתקדמת. טכנולוגיית הרכבת הקלה מעניקה לירושלים פתרון איכותי וידידותי לסביבה.

מהירות אמינות ויעילות 

היתרון התחבורתי העיקרי של רכבת קלה, הוא באפשרות להעביר אלפי נוסעים בציר תוך העדפה מלאה ברמזורים, דבר המתבטא בעמידה בלוחות זמנים ועל כן באמינות השירות, המהווה רכיב משמעותי בעידוד נוסעים שאינם "שבויים" של תחבורה ציבורית –  לוותר על הנסיעה ברכב פרטי.


שומרים על הסביבה  

כלי רכב המונעים בחשמל בלבד הנם שקטים יותר ומזהמים באופן משמעותי פחות את הסביבה בה הם נוסעים. הוכח שמערכת הרכבת הקלה מפחיתה בצורה משמעותית את הרעש בסביבה הגובלת בתוואי, זאת לעומת כל מערך הסעה אחר המבוסס על אוטובוס או רכבת כבדה.

 
פיתוח עירוני 

במסגרת פרויקט הרכבת הקלה, הושם דגש רב על פרטי אדריכלות ועיצוב עירוניים, תוך ניצול אלמנטים אשר לכאורה היו אמורים להוות מטרד ויזואלי, ובפרט המסילות ומערך ההזנה החשמלית העילית (Catenary), לשם שדרוג המרחב הציבורי. כך למשל הצורך בהסוואת עמודי ההזנה החשמלית הביא לשתילת כ- 3,000 עצים לאורך תוואי הרכבת, דהיינו בשדרות מרכזיות בעיר אשר הפכו ל"ציר ירוק". כמו כן, בצמוד לתוואי המסילה עצמה, במיוחד באזור מדרחוב יפו, שולבו ריצופי אבן וצמחייה. שילוב הריצוף והצמחייה נועד לתת תחושה של "שייכות" להולכי רגל, וזאת בניגוד לתחושה המתקבלת לאורך מסלולי אספלט, כפי שהיה קיים בעבר במרכז העיר בכלל וברחוב יפו בפרט.
מחקרים אקדמיים רבים שנערכו בארץ ובעולם, תומכים בהשפעות חיוביות של הרכבת הקלה על פיתוח עירוני, מסחרי ונדל"ני, לעומת כבישים/אוטובוסים ורכבת כבדה. מחקר שנערך על ידי הטכניון קבע, כי "במרבית המקרים נמצאה השפעה חיובית של רכבת קלה על ערכי קרקע ונכסים בסמוך לתוואי ובייחוד בסמוך לתחנות".

   חזור לראש הדף


יוצאים לדרך

לאחר בחינת מספר חלופות, הוסכם על ידי משרדי התחבורה, האוצר והפנים ועיריית ירושלים כי התחבורה הציבורית בירושלים תתבסס, בין היתר, על קווי רכבת קלה שיושלמו על ידי קווי אוטובוס עורקיים ומזינים.


ועדת המכרזים הבין-משרדית מינתה את צוות תכנית אב לתחבורה לשמש כיועץ ההנדסי-טכני וכמרכז הוועדה, ובהמשך, לאחר הצלחת המכרז וחתימת הסכם הזיכיון והסכמי הסגירה הפיננסית, הוטל על הצוות לשמש כמרכז וכיועץ ההנדסי-טכני של מנהלת התחבורה הציבורית בירושלים (JPTA). הצוות סייע באופן משמעותי לקידום הליך המכרז, וכיום הוא מסייע מקצועית למנהלת ולזכיין בבקרת תפעול הקו הראשון.

  חזור לראש הדף


הרכבת הקלה בירושלים

פרויקט הרכבת הקלה, מביא לירושלים טכנולוגיה מתקדמת רבת קיבולת, המאפשרת הנעה של כ- 500 נוסעים בנסיעה אחת. הרכבת הקלה, המונעת באמצעות חשמל, הנה כלי תחבורה ידידותי לסביבה, נגיש לכול ושקט במיוחד.

הרכבת הקלה נעה על גבי פסי מסילה סטנדרטיים ברוחב של 1.435 מ'. לרכבת רצפה נמוכה בגובה רצפת התחנה (בגובה 35 ס"מ מעל פני המסילה), כך שניתן להיכנס לרכבת ישירות ממפלס התחנה ללא מדרגות. עובדה המקלה על השימוש ברכבת הקלה לבעלי עגלות, לנכים וקשישים ולבעלי מוגבלויות אחרים.

לאורך חלק מתוואי הקו הראשון, נעה הרכבת לבדה, ללא תחבורה ציבורית נוספת בתוואי. הזנת חשמל לרכבת נעשית באמצעות מערכת כבלים עילית, שהוקמה לאורך תוואי הקו.

הרכבת תקבל עדיפות במערכת הרמזורים המופעלת על ידי מרכז לניהול תנועה ירושלים (מנת"י). משך זמן הנסיעה מתחנות הקצה למרכז העיר לאחר יישום מלא של העדיפות ברמזורים יהיה 20-15 דקות. תדירות יציאת הרכבת בשעת שיא היא כל 4.5 דקות, במשך היום כל 8 דקות, ובשעות הלילה כל 12 דקות.

הקו הראשון כולל קרונות מסוג Citadis-302 הקרונות מיוצרים במפעלי Alstom  בצרפת ובכל רכבת יש שני קרונות. כל קרון מצוייד ב- 56 מושבים קבועים ועוד שמונה מתקפלים, ומכיל כ-248 נוסעים.

 

  חזור לראש הדף  


הזכיין

קבוצת "סיטיפס", הקבוצה שזכתה במכרז להקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים ולתפעולו עד לשנת 2036, מביאה לירושלים עוצמה כלכלית וחדשנות טכנולוגית.


לחמשת החברות המרכיבות את הקבוצה מישראל ומחו"ל: קבוצת הראל, פולאר השקעות, אשטרום, Alstom ו- Veolia Transportation, ניסיון עשיר והצלחות מוכחות בביצוע פרויקטים מורכבים בתחומים מגוונים בכלל ובתחום התחבורה הציבורית בפרט. חברת ALSTOM וקבוצת  Veolia Transportation הן מהמובילות בעולם בתחום הרכבות הקלות והפעלת תחבורה ציבורית. הפיתוח הסביבתי שיעשה על ידי קבוצת סיטיפס כחלק מהקמת הקו הראשון, מהווה מרכיב חשוב במחויבות הקבוצה לירושלים.

 

  חזור לראש הדף


קרונות הרכבת הקלה

הקו הראשון כולל קרונות מסוג citadis-302, המיוצרים במפעלי Alstom בצרפת ונחשבים לקרונות מהטובים בעולם. כאלף קרונות מדגם זה נוסעים ברחבי העולם. ארכו של כל קרון 32.52 מטר ורוחבו 2.65 מטר.


בכל רכבת, המכילה 2 קרונות נפרדים, יכולים לנסוע כ- 500 איש בבת אחת, 248 נוסעים בכל קרון ב- 56 מושבים קבועים ושמונה מתקפלים – וזאת בכל 4.5 דקות בשעות השיא.
הקרונות, הנעים בעזרת חשמל, מציעים נסיעה בטוחה, שקטה וידידותית לנוסע ולסביבה. הקרונות מעניקים מידע לנוסע באמצעות לוח מידע אלקטרוני אשר מציג את התחנה המתקרבת.

בכל קרון, מלבד כשישים מקומות ישיבה, מקום רב לעמידה נוחה ובטוחה, לעגלות ולכיסאות גלגלים, שלרשותם יעמדו גם כניסות ומעברים מרווחים, כניסה מאוזנת ונטולת מאמץ מהתחנה ומיקום לחצנים מותאם גם לבעלי כסאות גלגלים – בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

קרונות הרכבת הקלה מביאים לירושלים תפיסה תחבורתית חדשה, נוחה ויעילה לעיר הגדולה בישראל.

 

  חזור לראש הדף


התחנות

תחנות הרכבת הקלה מאופיינות בנגישות גבוהה, נוחות לנוסע תוך התחשבות במרחב הציבורי

נגישות

תחנות הרכבת הקלה תוכננו כתחנות נגישות. גובה רצפת התחנה כגובה רצפת הרכבת.  לרכבת הקלה לא "עולים" אלא "נכנסים". התחנה כוללת רציף שאורכו כ- 70 מטר, כאורכה של הרכבת הקלה, בשני קצותיו רמפות מתונות למעבר נוח של בעלי צרכים מיוחדים וכלל המשתמשים. שפת הרציף לאורך המסילות מסומנת בצבע ובבליטות מיוחדות, לנוחיותם של המתקשים בראייה.
בסך הכול ישנן 23 תחנות לאורך תוואי הקו הראשון.

ידידותיות

התכנון הסביבתי של התחנה נועד להעניק למשתמש חוויה ידידותית, נוחה ונעימה. לאורך הרציף ממוקמות סככות המתנה מעוצבות ובהן ספסלי ישיבה, ומכונה לרכישת כרטיסים. התחנות מציעות לנוסעים הן מידע סטטי בדמות מפת הקו והתחנות ב- 3 שפות וכן שילוט אלקטרוני ובו מידע דינמי המתעדכן בזמן אמת ומציין את מועד הגעת הרכבת הבאה.


בטוחות

התחנות מצולמות 24 שעות ביממה באמצעות מצלמות וידאו במעגל סגור לביטחון מלא של הנוסעים. כל התחנות, למעט תחנות מדרחוב יפו, ממוקמות בצמתים מרומזרים בהם קיים מעבר חצייה.


משולבות

תחנות הרכבת הקלה משולבות לרכבת ולאוטובוסים שכונתיים, באופן המבטיח קישוריות טובה, מרחקי הליכה קצרים ומעבר נוח ומהיר לכלי התחבורה האחר.
מעוצבות – תחנות הרכבת הקלה וכל פרטי "ריהוט הרחוב" שלאורך התוואי, עוצבו תוך הקפדה יתרה. תחנות הרכבת הקלה תהיינה מעוצבות ב"שפה" חדשה המשלבת ריהוט ייחודי ושימושי. (סככות, ספסלים, מעקות, עמודי מידע לנוסעים, מכונת כרטוס, עמודי תאורה, פחי אשפה ועוד).


 

  חזור לראש הדף


תוואי הקו הראשון

תוואי הקו הראשון של הרכבת הקלה, נגזר מעבודת צוות יועצים מהחברות Lahmeyer International ו-Hamburg Consult (LI-HC), אשר עבדו עם צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים במחצית השנייה של שנות ה- 90.

על בסיס זה התבצעה עבודת הנדסת תמורה אשר בוצעה על ידי חברת Egis Rail ובמסגרתה בוצעו תיקונים ושיפורים לתכנון המקורי. צוות תכנית אב לתחבורה בשיתוף היועצים, אפיינו את מה שהוגדר אז כמערכת הסעת ההמונים המסילתית של ירושלים.


לאחר איתור "הרשת הסופית", הכוללת את כלל הרכבות הקלות ואמצעי התחבורה השונים להסעת המונים בירושלים, הוחלט כי לא ניתן יהיה לבצעה בבת אחת אלא בשלבים, הן משום העלות הגבוהה והן משום הפגיעה בשגרת חיי התושבים והמבקרים בעיר בשלב ההקמה. הוחלט כי יש לבחור קו בודד בסדר גודל של כעשרה קילומטרים, אשר יהווה את השלב הראשון – "הקו הראשון" (הקו האדום).

הקו שנבחר היה זה שבמתכונתו הסופית, לאחר תכנית הארכתו, אמור לחבר בין נווה יעקב לבין המרכז הרפואי "הדסה" עין-כרם. הסיבות לכך היו:

  • מקשר מוקדי פעילות מרכזיים: עיר עתיקה/ככר ספרא, מע"ר ותחנה מרכזית.
  • מצוי בקרבת האתר שנמצא כמתאים וזמין ביותר להיות דפו (אזור חנייה ותחזוקה של הקרונות); הוא דפו שער-מזרח (הגבעה הצרפתית).
  • עובר ברחוב יפו, הגדוש אוטובוסים והמשווע להתחדשות ושדרוג המרחב הציבורי.
  • בבדיקות המודל התחבורתי של תכנית אב לתחבורה, נמצא צפי לנפח נסיעות רב / כמות נוסעים רבה / ביקושים רבים.
  • משרת את השכונות פסגת זאב ונווה יעקב, אשר ציר החיבור אליהן הוא בחזקת "צוואר בקבוק".

קו הרכבת הראשון (הקו האדום), הנו "עמוד השדרה" של מערך התחבורה הציבורית החדש, והראשון שייצא לפועל מבין חמשת קווי "הסעת ההמונים" המתוכננים בירושלים.

הקו הראשון של הרכבת הקלה ינוע על תוואי נפרד משכונת פסגת זאב דרך מרכז העיר ועד לשכונות דרום מערב העיר והר הרצל. לקו זה מתוכננת הארכה לכיוון נווה יעקב בצפון ולכיוון קריית יובל והמרכז הרפואי "הדסה" עין-כרם בדרום.
 
אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר ומסלולו:
פסגת זאב
רחוב יקותיאל אדם
דרך שועפאת
שדרות חיים בר לב
רחוב הצנחנים
כיכר צה"ל
רחוב יפו
מרכז העיר
התחנה המרכזית ירושלים
גשר המיתרים
שדרות הרצל
יד שרה
הר הרצל
בעתיד יתארך הקו עד נווה יעקב בצפון והמרכז הרפואי "הדסה" עין-כרם בדרום.


 


התחנות:

לאורך הקו האדום מוצבות 23 תחנות :

  • חיל האוויר
  • דוכיפת
  •  פסגת זאב מרכז 
  • יקותיאל אדם
  • בית חנינא
  • שועפט
  • א- סהל 
  • גבעת המבתר
  • גבעת התחמושת
  • שמעון הצדיק
  • שבטי ישראל
  • שער שכם
  • ככר ספרא
  • יפו מרכז
  • הדוידקה
  • מחנה יהודה
  • הטורים
  • התחנה המרכזית
  • קריית משה
  • החלוץ
  • דניה
  • יפה נוף
  • הר הרצל
     

  חזור לראש הדף



דרונט בניית אתרים